בלתי מציאות נמצא
כילד בארה"ב של שנות השמונים אני זוכר צעצוע בשם View-Master. הצעצוע היה מעיין משקפת כזו עם חריץ בחלק הקדמי שלה ששם מכניסים דיסקית קרטון עגולה כשבקצוות של הדיסקית יש חלוניות קטנות עם שקפים צבעוניים. כשמכניסים את הדיסקית למשקפת ניתן לצפות בשקפים ולגלגל את הדיסקית כדי לראות את השקפים השונים.הצעצוע יצר מעיין קומיקס בשקפים שהילד יכל לדפדף עם ידית בצד בין התמונות השונות ולראות את הסיפור כולו.
 |
| ויו מאסטר |
הויו מאסטר הייתה הסנונית הראשונה של מה שקוראים לו היום "מציאות מדומה" (Virtual Reality או בקיצור VR). היכולת ליצור תחושה של מציאות שמצליחה להשלות אותך ברמה שאתה מרגיש אותה כמציאות ממשית תוך שימוש בטכניקה שנקראת סטריאוסקופיה.
האשליה: לא רק בראיה
מציאות מדומה לא נגמרת רק באשליה על בסיס ראיה, מערכות משוכללות של VR מסוגלות לפזר באויר ריח שישכנע אותך שאתה באמת נוכח באזור שהעין שלך רואה. היום יש מדפסות מיוחדות שהם מדפסות "ריח" שמאפשרות לשחרר לאויר כמעט כל ריח שהוא על בסיס סט מצומצם של חומרים בדומה למדפסת צבע ביתית שמסוגלת להרכיב מיליוני צבעים שונים מתוך 3 צבעים בלבד: אדום, כחול וירוק (ושחור). אז אם אתה למשל רואה תמונה של חוף ים, המדפסת תפזר ריח חזק של אוקינוס.אבל זה לא נגמר שם, מערכת מציאות מדומה מלאה משחזרת את כל החושים כך שלא יהיה חוש אחד בגוף שלא מרגיש את המציאות שמנסים לדמות בגלל שאם אפילו אחד מהחושים שלנו לא שותף לחויה אז האשליה נשברת במעט.
היום יש סביבות שמסוגלות לשחזר את כל החושים של הצופה: מראה, ריח, קולות, ואפילו מאוורים מיוחדים שדואגים לפזר עליך רוח כדי לשכנע אותך במיוחד.
לא רק למשחקי מחשב
אבל בשביל מה צריך את כל זה? מסתבר שמציאות מדומה זה משהו שמאד נדרש על ידי תעשיות וצבאות רבים בעולם. קחו למשל את קריסת הכור הגרעיני ביפן בעקבות רעידת האדמה שהיה שם לפני מספר שנים. בגלל הרמות הגבוהות של הקרינה במקום לא היה אפשר להתקרב לאזורים מסוימים בכור כדי לחסום או לנטרל את הסכנה. חליפה של מציאות וירטואלית יכלה לפתור את הבעיה בצורה אלגנטית.למשל, שולחים רובוט פנימה לתוך אזור הכור והרובוט נשלט במלואו מרחוק על ידי אדם שרואה בדיוק את כל מה שהרובוט רואה באותה רמה של מוחשיות, ומסוגל גם לחוש בריח והכי חשוב להרים חפצים ולשלוט בסביבה בצורה מאד טבעית.
כיום רוב הרובוטים נשלטים באמצעות שלטים מאד מורכבים כאשר כל תנועה של היד או הרגל של הרובוט מצריך סט מורכב של פעולות כדי להניע אותו בצורה שרוצים, עם חליפה של מציאות מדומה כל הפעולה של תפעול הרובוט מתבצעת באופן טבעי, הרובוט מזהה את הפעולה שאתה עושה ומשחזר אותה במדוייק.
חוש המישוש
מראה וריח וצלילים עדיין לא מספיקים כדי לשלוט ברובוט בצורה מלאה. למשל בתחום הרפואה ישנם רובוטים שמבצעים ניתוחים מרחוק על ידי רופא מיומן. אם הרופה לא מצליח לחוש את האבר שהוא מנתח הוא עלול להפעיל לחץ חזק מידי עם הזרוע הרובוטית. איך מעבירים את התחושה של הלחץ מהיד הרובוטית אל היד של המנתח?תחום הדמיית המישוש קוראים Haptic technology. התחום עדיין לא נגיש במיוחד לכולם כמו בראיה. דוגמה, בזעיר אנפין, להדמיית מישוש קיים בסמארטפונים של ימינו, בחלקם יש אפשרות להפעלת רטט קצר ומהיר בזמן לחיצה על "כפתורים" במסך. הרטט אמור לתת תחושה של לחיצה על מקש אמיתי,
רוב המוצרים שמשחזרים מישוש מלא משתמשים במעין כפפה שמתלבשת על כף היד ומפעילה לחץ על אזורים שונים שלה באמצעות בלונים זעירים שמתנפחים או קייסמים ממונעים שעולים ויורדים לפי עוצמת הלחץ שמופעלת על כף היד הרובוטית.
בתחושה שנוצרת בסופו של דבר ביד הרופא זה לחץ הולך וגדל ככל שהיד הרובוטית נסגרת וכך הוא יודע מתי להרפות את האחיזה כדי לא למעוך את האבר המטופל.
שינוי כיון: מציאות מדומה במוח
למעשה בניית סביבה של מציאות וירטואלית מלאה יכולה לתפוס שטח של מכונית קטנה ולעלות כמה מאות אלפי דולרים. יש הרבה חברות וצבאות שיהיו מוכנים לשלם את זה. אבל לרוב הציבור זה לא נגיש.חידוש מהפכני בתחום יצא מבית היוצר של ענקית הטכנולוגיה סוני (Sony). בשנת 2004 משרד הפנטנטים אישר לסוני פטנט מהפכני שמאפשר לשלוט בכל חמשת החושים של הגוף באמצעות אולטראסאונד.
כידוע אולטראסאונד הם גלי קול בתדר מאד גבוהה, בתדרים כאלה הקול הופך להיות למשהו מאד מוחשי שיכול להניע חפצים בגלל כמות האנרגיה שבו ומצד שני כיון שמדובר בגלי קול הם יכולים לחדור לתוך החפץ כמו בצילומי אולטראסאונד.
הרעיון של סוני הוא להשתמש בסוג של קסדת אולטראסאונד שתגרה את אזורי החישה במוח וכך ליצור במרכז המוח אשליה של תחושה באברי הגוף. השיטה יכולה לשחזר, תחושה בכל איבר בגוף, ריח, שמע וראיה.
הפתרון הזה זה הפתרון האולטימטיבי עבור תחום ה-VR ואם הם יצליחו לישם אותו בהצלחה ולהנגיש אותו לכולם אז האפשרויות יהיו בלתי מוגבלות. עיור יוכל לראות עם מצלמה, חרש יוכל לשמוע. אבל עד אז יש להם דרך ארוכה להוכיח קודם שזה לא יוצר יותר נזק מתועלת למוח.
המהפך: אוקולוס ריפט
למעשה מסתבר שברוב המקרים מראה עיניים מספיק חזק כדי לתעתע בנו ולכן מציאות מדומה ניתנת היום לשיחזור יחסית בקלות על ידי משקפים מיוחדות.כיום יש מגוון רחב של משקפי תלת מימד עם מסך פנימי ועדשות מתאימות שמאפשרות לכסות את רוב שטח הראיה של העין. אחת החברות שקידמה את התחום באופן משמעותי היא אוקולוס ריפט (Oculus Rift), החברה שנרכשה לאחרונה על ידי פייסבוק תמורת סכום "צנוע" של שני מיליארד דולר.
המשקפים של אוקולוס ריפט מאפשרות להקרין זוג תמונות, תמונה לכל עין, עם זוית ראיה מעט שונה (בדומה למשקפת הויו מאסטר שלמעלה). אבל היכולת המעניינת יותר, היא מזהה את כיון ההסתכלות של מי שחובש את המשקפים, אז אם למשל אתה מסובב את הראש המסך יחשוף לפניך את מה שיש בצד ימין וכן למעלה ולמטה. זה יוצר תחושה מאד חזקה של מציאות חיה.
 |
| אוקולוס ריפט |
כדי לסבר את העין, מספר מפתחי תוכנות למשקפיים האלה יצרו סרטון קצר שמדמה נסיעה ברכבת הרים אימתנית שלא קיימת במציאות עם פיתולים וזויות שלא נראה שאדם מן השורה יכול לעמוד בהם. הם הציעו לעוברי אורח בקניונים לחוות את המשקפים על ידי צפיה בסרטון ובמקביל הקרינו את מה שהצופה רואה על מסך גדול בצד. כתוצאה מהמוחשיות של החויה אנשים שחבשו את המשקפים איבדו שיווי משקל פשוטו כמשמעו מהנסיעה של הרכבת, בחלק מהמקרים היו אנשים שפשוט נפלו על הרצפה והיה צריך להחזיק אותם, במקרים אחרים אנשים צעקו וצווחו באימה כאילו מדובר בחלום רע.
התחושה החזקה במיוחד במשקפים אלה נוצרת בגלל חדות התמונה והמהירות שבה היא מתעדכנת - כל אלפית השניה המצלמה מתקנת את זוית הראיה לפי איפה שאתה מסתכל לכן אתה מרגיש שזה ממש העין שלך בניגוד למערכות משקפיים אחרות שלוקח להם זמן לזהות שסובבת את הראש, ההבדל הוא אמנם בכמה אלפיות השניה אבל מסתבר שזה שובר את האשליה ברמה משמעותית.
אם מוסיפים לחויה גם אזניות ש"מסובבות" את הקול לפי הכיון שאתה מסתכל אז קיבלת מערכת מציאות מדומה שעושה 80% מהעבודה.
שובר את השוק: גוגל כארדבורד
ב2014 גוגל חילקה במתנה בכנס המפתחים שלה משקפי תלת מימד חינם! נשמע יקר לא? אז מסתבר שלא. עלות המשקפים הסתכמה אולי בכמה סנטים ליחידה. איך? פשוט מאד הם לא מכרו את החלק העיקרי במשקפים שזה המסך והאלקטרוניקה שמאחוריו. המשקפיים עשויים מקרטון עם שני עדשות והנחיות פשוטות איך להרכיב אותו ובחלק הקדמי מכניסים את הסמארטפון לא לפני שמתקינים את האפליקציה המיוחדת שניתנת להורדה בחינם לתוך המכשיר, וזהו.משקפי הקרטון האלה נותנים חוייה של מציאות מדומה בדומה לאוקולוס ריפט במחיר של כמה דולרים. הן מנצלות את היכולת הטבעית של כמעט כל סמארטפון בימינו לזהות סיבוב של המכשיר וכך מתאימות את התמונה לפי כיון ההסתכלות.
 |
| גוגל כארדבורד Google Cardboard |
בעקבות ההתלהבות הרבה מהמשקפי קרטון גוגל פירסמה סירטוט של מבני הקרטון כך שכל אחד יכול להרכיב אחד כזה בבית, חוץ מהעדשות כמובן. חיקויים של המשקפיים של גוגל נמכרים באתרים שונים במחיר של דולרים בודדים.
מציאות רבודה מול מציאות מדומה
לפעמים אנחנו לא ממש רוצים להחליף את המציאות עצמה כמו במציאות מדומה אלא רק לעטוף אותה או לקשט אותה בצורה מסויימת. למשל תדמיינו רכב שמציג על השמשה הקדמית שלו את מסלול הנסיעה בצורה חצי שקופה ככה שאפשר לראות ממש על הכביש את מסלול הנסיעה ולאן צריך לפנות. או חנות אינטרנטית שמאפשרת לך לבחור ספריה חדשה לבית ולהניח אותה בכל מקום בבית, דרך הסמארטפון כמובן, ולראות איך היא משתלבת עם הספה והוילון. לתחום הזה קוראים מציאות רבודה.גוגל גלאס
לפני כשנתיים גוגל שיחררה מוצר בשם גוגל גלאס (Google Glass). המשקפיים לא כיסו את כל שטח הראיה של החובש אלא רק חצי ממנו בעין אחת. באזור הזה המשקפים הקרינו באמצעות מקרן זעיר תמונה חצי שקופה מתוך המסך של המשקפים.
המשקפים האלה מהוים מוצר משלים לסמארטפון. למשל, אם תרצו לבדוק מה מזג האויר תוכלו פשוט להרים את הראש לשמים והמסך מיד יקרין לכם את תחזית מזג האויר הנוכחית לאזור. בזמן הנהיגה תוכלו להקרין את המסלול כך לא תצטרכו להזיז את העיניים מהכביש. או אם הטלפון מצלצל בתיק או בכיס תוכלו לראות במסך מי מתקשר והאם לסרב לשיחה או לא. והכל באמצעות שליטה מהמשקפים על ידי החלקת האצבע על המוט הימני.
למרות הגודל הקטן של המשקפיים והשימושיות שלהם (לכאורה) הם לא יצאו לשיווק המוני וגוגל סגרה את הפרוייקט לא לפני שמכרה אלפי משקפיים למפתחי אפליקציות.
מקשטים את המציאות
עם הזמן תחום המציאות הרבודה צובר תאוצה והשימוש העיקרי שלו היום זה מתוך הסמארטפונים. הרעיון של לכוון את הסמארטפון לאזור מסויים ותוך כדי להוסיף מידע נוסף על הנוף קוסם להרבה מאד תעשיות.למשל תעשיית האופנה מאד הייתה רוצה לאפשר ללקוחות "ללבוש" על עצמם בגד לפני הרכישה.
עם התפתחות תחום המדפסות התלת מימדיות שמאפשרות הדפסה של כל דבר כמעט, הנושא הופך להיות הרבה יותר קריטי. מאד חשוב לאדם המדפיס לוודא שהמוצר אכן משתלב במקום ובמידה הרצויה.
מציאות רבודה כחלק מהיום יום
תחום המציאות הרבודה קיבלה דחיפה משמעותית לפני מספר שבועות כאשר ענקית התוכנה מייקרוסופט הציגה את מערכת ההפעלה החדשה של ווינדוס 10. במהלך הערב מייקרוסופט הפתיעה את כולם כשהציגה טכנולוגיה חדשה במערכת ההפעלה בשם הולו לנס (Holo Lens). |
| Microsoft, Windows 10 Holo Lens |
הטכנולוגיה בשילוב עם משקפיים מיוחדות מאפשרת הצגה של אלמנטים תלת מימדיים במרחב שמול החובש. היחודיות שבטכנולוגיה הזו היא היכול "לתפוס" עם היד את האלמנטים האלה ולהזיז אותם.
אז אם למשל יש לכם מודל תלת מימדי של אגרטל שאתם רוצים לראות איך הוא משתלב בכוננית שבסלון לפני שרוכשים אותו אפשר פשוט "לתפוס" את האגרטל ו"להניח" אותו על הכוננית, הטכנולוגיה של מייקרוסופט תדאג שהכל יראה אמיתי ומוחשי כך שתקבלו את הרושם האמיתי קרוב למציאות.
הטכנולוגיה הזו הולכת להיות חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה בכל מחשב ביתי בזמן הקרוב.
ר' לוי יצחק מברדיצ'וב ומציאות מדומה
יהודי צריך לדעת שכשם שהזהב לא נברא אלא לצורך בית המקדש כך כל דבר בעולם נברא לצורך קדושה.
הדמיית מציאות יכולה לשמש מנוע לחינוך ולחיזוק הקשר שלנו עם הקדושה.
תדמיינו מציאות מדומה של בית המקדש עם עבודת הכהנים והשירה ועולי הרגל בחויה אמיתי ומוחשית שלא ניתן להתכחש אליה,עם יכול לסייר בסביבה ולהכנס להיכלות ולחדרים השונים ולחקור את המקום כולו, כזה דבר מכניס חיות מיוחדת ומוחשיות חזקה שלא פגה גם אחרי הרבה זמן עם טעם לעוד. ואם נותנים את הכלי הזה לילד הרי זה עושה פלאים לקשר להם עם הנושא הנלמד.
ר' לוי יצחק מברדיצ'וב לימד זכות על יהודי שחטא בכך שאת העולם הזה רואים וחשים בצורה חזקה ועל עולם הבא קוראים רק בספרים, אבל אם זה היה הפוך אז יהודים לא היו חוטאים. מעבר ל"לימוד זכות" על היהודי ר' לוי יצחק מלמד אותנו מה הדרך הנכונה לחינוך שזה: באמצעות המחשה חזקה ככל האפשר למציאות אמיתית.
עם מציאות מדומה אפשר להנחיל ידע ערכי בצורה יעילה משמעותית. בניגוד לסרטונים ותמונות שמגבילים את הצופה למה שמוצג בלבד, היתרון החזק ביותר של מציאות מדומה זה היכולת לחקור את הסביבה, דבר שנמצא בטבע האנושי וכצורך בסיסי אצל צעירים.
תדמינו שעות של הסבר על עבודת הקרבנות לילדי כיתה ז' עם תלמידים שמתייאשים מהחומר ה"משעמם". ובניגוד לזה מחזה של כיתה שיושבת עם משקפי מציאות מדומה וחווה את עבודת הקרבנות במלואה כשהם מטיילים עם הכהן בכל שלבי הביצוע ורואים ומתחברים לנעשה בצורה הכי מוחשית שאפשר. הילדים עלולים להמשיך לחוויה גם בזמן ההפסקה ..
הכפפה מונחת על השולחן, מי רוצה להרים אותה?
תגובות
הוסף רשומת תגובה